מה שלי? מה שלה? ולמה היא תמיד מקבלת יותר? נראה השוואות הן בלתי נמנעות.
איך בכל אופן ניתן להתגבר עליהן?
המדרש מציין כי הקנאה היא הסיבה שהביאה למחלוקת קרח: “מה ראה קרח לחלוק עם משה? נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל” (רש”י טז, א).
לפי פירוש זה, הגורם המרכזי שדחף את קרח לחלוק על משה היה הקנאה. היה לו מעמד מצוין, הוא היה ממשפחתו של משה רבינו, ובכל אופן כששמע שאליצפן קיבל נשיאות – הוא התקומם והחל לחלוק על משה.
אפילו כאשר ראה שמחלוקת זו לא מביאה למקומות טובים, הוא לא הצליח לעצור בעד הקנאה העזה שבערה בו.
ואכן, ביחס לקנאה אמרו חז”ל: “הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם” (אבות ד’ כ”א).
על קרח היה להימנע מהשוואות בינו לבין האחרים, ולהאמין שלכל אדם יש ייחודיות משלו, ותפקיד אחר.
אלא שלקרח היתה תשוקה אדירה לעבוד את ה’ בשלימות, וכאשר ראה שמישהו אחר מקבל תפקיד מיוחד, הוא חשק בו: הוא רצה להיות כהן, להגיע אל קודש הקודשים, ולראות את בניו ממשיכים בעבודה בבית המקדש. הוא לא היה מוכן לקבל את העובדה, שלכל אחד יש נתיב שונה המאפשר לו לעלות אל הר ה’ ואין רק דרך אחת ויחידה.
