עולם הבא. זה תכלית הכל? האם הכל זה ‘קח ותן’? מי המרכז כאן? מה מטרת השכר והעונש? כל התשובות לכל השאלות.
התורה מלאה בתיאורי שכר ועונש, ומדגישה פעמים רבות את תוצאות המעשים שלנו. יהודי המקיים את המצוות בשלימות, עתיד לקבל גן עדן וליהנות מזיו השכינה, כמו שאומר העיקר האחד עשר: “אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך-שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו”.
אך המושג שכר ועונש, עם היותו אמתי ונכון, עלול להסיט אותנו מהמטרה שלשמה אנו מקיימים את המצוות. הדבר משול לילד שאמו מבקשת ממנו לסדר את החדר ומבטיחה לו שבסיום המשימה הוא יקבל ממתק. ילד קטן יסדר כדי לקבל את הממתק, אך ילד בוגר יותר יבין שתפקיד הממתק הוא רק לדרבן על סידור החדר, אך מטרת הסידור היא לא הממתק, אלא הסדר עצמו.
כלומר, יהודי שעושה מצוות, וחושב כל העת על השכר שמחכה לו בפינה, הוא יהודי שמביט על העולם בצורה שטחית. הוא כמו ילד, שחושב ורואה רק את עצמו, ומשוכנע שגם ה’ כביכול נמצא פה על-מנת ‘לשרת’ אותו ולספק את צרכיו.
הסתכלות אמתית ובוגרת יותר, מזיזה את עצמינו ממרכז הבמה, ו’זוכרת’ שה’ הוא המרכז, הוא המטרה, הוא העניין, ואנו עושים מה שצריך כיוון שזהו רצון הבורא. לא בשביל העולם הבא שלנו! כלומר, גם אם לא היה מובטח שכר היינו עושים את אותו הרצון. השכר בא על-מנת להמריץ אותנו, אך יש להיזהר שלא להתבלבל ממנו!