‘החוש השישי’ של האדם הוא היכולת שלו להרגיש ולחוש את המתרחש מתחת לפני הקרקע, למרות שלעיתים המתרחש אינו ניתן למדידה או לזיהוי על-ידי אחד מחמשת החושים האחרים שלו.
מפתיע, אך גם חוש זה ניתן לפיתוח ולאימון. אמנם יש אנשים בעלי אינטואיציה מפותחת, שנראה כאילו ‘נולדו’ עם זה, אך גם מי שלא – יכול לחדד את החוש אם אך ינסה להיות מעט יותר רגיש למתרחש סביבו. (יש לציין שכדי לפתח רגישות לזולת, על האדם קודם להכיר ולחוש את רגשות עצמו, כיוון שאדם שאינו חש ואינו נותן מקום לרגשותיו הוא- רגשותיו כהים, ובטח שלא יוכל להכיר ברגשות הזולת)
רגישות היא שטח אפור, שלכאורה לא ניתן לצוות עליו. הרי איך אפשר לדרוש מאדם לדעת מה מציק או מה כואב לחברו, אם זה האחרון לא התלונן על כלום?
אך כדי להגיע לקרבה אמתית, ליחסי כבוד ולהרגשה נוחה בחברה, יש לפתח ולהתאמן ברגישות, ולתת את הדעת לשים לב מה עלול להפריע לשני.
