כלל ידוע הוא, שכשאר מישהו לוקח אחריות יתרה על נושא מסוים, האחרים משילים את האחריות מעל עצמם.
זה קורה בכל תחום: אם תחליטים לצאת לטיול, ואחת החברות מארגנת את היציאה – מיד נראה את שאר החברות מסירות אחריות ניהולית.
הן אולי תשתפנה איתה פעולה, אך תאפשרנה לה לנהל את העניין, תסמוכנה עליה שהיא תדאג למה שצריך, וכו’.
גם בתחום הצניעות.
נראה, שבהרבה מקרים התלמידות כביכול הפנימו שזה ‘כאב הראש’ של המורה. לא שלהן. היא זו שלוקחת אחריות מלאה על הנושא, אותה זה מטריד, היא חושבת על פתרונות, וכך הן הסירו את האחריות ואת החיבור האישי שלהן למצווה.
מטרת השיעור היא לחבר חזרה את הבנות ליופי ולחן שבמצוות הצניעות, ולהעניק להן אחריות על עצמן ועל מידת הצניעות שלהן.