המציאות החיצונית והתחרותית שאנו שקועים בה גורמת לנו לשכוח את העיקר האמתי בחיים, שלשמו הגענו לעולם, ולשקוע במרדף אחר דברים שוליים ולא משמעותיים, ללא ערך אמתי.
מי קובע מה עיקר וחשוב ומה לעומתו טפל ולא נחוץ?
איך מצליחים להשקיע בשמחה במה שחשוב, בלי להרגיש קורבנות?
יכולת ההבחנה בין עיקר לטפל היא כלי חשוב מאין כמותו להתפתחות הנפשית והרוחנית של התלמידות, שעשוי לגרום להן רוגע ושמחה במילוי תפקידן.