אלול הגיע.
הוא תמיד מגיע בהפתעה, בלי הודעה מוקדמת.
ביום בהיר אחד, כשעוד אנחנו לגמרי בעולם של קיץ, של טיולים וקניות של ספרי לימוד, פתאום מגיע אלול.
זה קצת מביך, להיתפס על ידי המלך באמצע החיים הרגילים שלנו, עם תיק טיולים על הגב, רחוק מבית הכנסת או מבית המדרש.
למה המלך מגיע דווקא לשדה?
למה הוא לא מחכה לנו במקום קדוש?
הקדושה לא נמצאת רק במקומות המקודשים. היא נמצאת בחיים עצמם.
אנחנו רגילות לחשוב שיש הפרדה בין קודש לחול.
בשבת אנחנו מרגישות יהודיות, מתלבשות חגיגי ומקדישות את הזמן לתפילה וללימוד תורה. א
בל בימי חול, אנחנו מרגישות שאין קדושה במעשים היומיומיים שלנו, כמו לעבוד, ללמוד מתמטיקה או לאפות עוגיות.
אלא שהחיים האמיתיים מתרחשים בימי החול. דווקא שם אנחנו נבחנות באמונה שלנו, ודווקא לשם המלך מגיע באלול.
אלול הוא החג של ימי החול,
ההזדמנות שלנו לחבר את השגרה לקדושה, להרים את החול לרמה של קודש, ולגלות את הקדושה בכל רגע ורגע בחיים.
