מי לדעתך הכי גרוע: האופזיציונר התמידי, או הקריר וחסר האכפתיות?
במבט ראשון ניתן לחשוב שהכופר בה’ הוא הגרוע מביניהם, אך מבחינה מסוימת קיימת סכנה גדולה יותר אצל האדיש: הכופר בה’ אמנם נלחם בקדוש וביקר מכל, אך בעצם מלחמתו מתייחס ואינו מתעלם ממציאות הבורא. לעומתו, האדיש מביע שאננות לכל דבר שבקדושה, וכך אינו מאפשר לשום השפעה לחדור אליו.
פרעה היה מהסוג השאנן. הוא אינו כפר לגמרי במציאות הבורא, אלא טען: “מי ה’ אשר אשמע בקולו?” הוא התייחס בקרירות ובחוסר אכפתיות לבקשת ה’ לשלח את העם ממצרים, ועל כן נענש במכות קשות כדי לנערו מהאדישות ולעוררו לעשיה.
המכה הראשונה – מכת דם, מסמלת את הצעד הראשון שבו יש לנקוט על-מנת לצאת מהטומאה ולקבל את גילוי ה’: ראשית – יש להפוך את המים – הקרירות, לדם – לחמימות. כדי לעבוד את ה’ באופן מושלם, יש להחדיר להט והתלהבות בקיום המצוות שכן בין קרירות לכפירה מבדילה מחיצה דקה בלבד.
