במקום בו מחשבתו של אדם שם הוא נמצא’. איך עושים את זה?? איך מתגברים על הפרדוקס בין הרצוי למצוי?

החיים רצופי ניסיונות ומזמנים התעסקות תמידית ב’כאן ועכשיו’: כדי להתפרנס – האדם נדרש לעבוד, כדי לקבל תעודה התלמידה נדרשת ללמוד, וכדי לחיות בסביבה נעימה – על כל אחד לשמור על סדר ולהחזיר חפצים למקום. מאוד קל להיסחף ולשקוע בעשיה הנצרכת, אך חשוב לזכור ש’במקום בו מחשבתו של אדם שם הוא נמצא’.
הפסוק “יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך” (תהילים קכ”ח, ב’) רומז על היחס הברור שצריך להיות לאדם כלפי עשיה גשמית נצרכת ככל שתהיה.

על התעסקות זו להישאר ברובד המעשי בלבד – ‘יגיע כפיך’, ולא לשלוט על מהותו של האדם. על הראש – עלינו לשמור ולבקר את הנושאים המעסיקים אותו.
בדיוק כמו שאם נמזוג מים לכוס שכבר מלאה עד שפתה, המים שנמזוג יישפכו סביב, כך אם נמלא את הראש בעניינים שוליים – לא נצליח ‘לדחוס’ אליו דברים החשובים באמת, הם פשוט ‘יישפכו סביב’. הכל עניין של סדרי עדיפויות…