משפט ידוע טוען כי ‘במקום בו מסתיימת ההבנה – שם מתחילה האמונה’. לפי משפט זה ניתן לטעות ולחשוב שהאמונה מתבטאת רק בתחומים בהם אין שכלו של האדם מבין. ההשלכה הצינית של הנחה זו עלולה לקשר אמונה עם חולשה, משהו שזקוקים לו כאשר השכל מכזיב. אך אם נעמיק ונחשוב על משמעותה המדויקת של האמונה, נכיר בכך שהאמונה אמורה ללוות כל תחום בחיי היהודי, גם תחומים בהם השכל הוא השולט.
אפילו ההיגיון שלנו, באם הוא מפותח כהלכה, מגיע למסקנה הברורה מאליה שהמציאות גדולה הרבה יותר ממה שאנו מסוגלים לחוות בחושנו ובמוחנו. ההיגיון אולי אומר לנו כיצד עלינו לחיות, אולם האמונה אומרת לנו למה לחיות. כדי לנהל חיים משמעותיים, עלינו לאחד את האמונה וההיגיון יחד.
לרוב נתפסת האמונה כתודעה על-חושית (‘אני מאמין בלב’), אך האמת היא שהאמונה הינה פעילה. משמעות המילה אמונה היא אימונים. בדיוק כמו באימונים פיזיים – בהם על האדם להתאמן ולחזור על אותן פעולות שוב ושוב כדי להתחזק, כך גם על היהודי ‘לאמן’ את נשמתו. קיום מצוות התורה שוב ושוב והגברת הטוב בעולם, גורם לחיזוק נשמתו של היהודי ולהגברת ההשפעה שלה על פני טבעו הרע.
יחידה 1 – פתיחה מעניינת / משל מעורר מחשבה / תרגיל מפעיל / פעילות בעד או נגד
יחידה 2 – מחקר ודיון / תרגיל קורדנציה / הרחבה / משל / סיכום בסבב
תגובה אחת
שיעור עוצמתי ברמה שלא הכרתי! העברתי בכיתה י”א, הבנות לא רצו לצאת להפסקה… מסר מעצים ומחזק, לקח לי קצת יותר משעתיים… (בכלל, באופן כללי לדעתי החלוקה לזמנים לא ממש מדוייקת, כדאי להתגמש)