"כשאגיע לבית דין של מעלה, לא ישאלוני למה לא הייתי משה רבינו… שכן אז אדע מה להשיבם, אבל כאשר ישאלוני שם, מדוע לא היית זושא? לא אדע מה לענות להם ויסתתמו טענותי…"
אמרה זו של רבי זושא מאניפולי, מבטאת את הצורך לשמור על שאיפות מציאותיות ולעמוד בהן.
אדם המכיר במעלות עצמו, ומצד שני במגבלותיו –
הוא שידע מה נדרש ממנו ומהן שאיפות בלתי מציאותיות שיגרמו לו אך ורק לדכדוך וייאוש.
על האדם להכיר בנתונים שישנם, אותם בלתי ניתן לשנות או לאלץ,
ולנסות להגיע למקסימום האפשרי במסגרת נתונים אלו.
תשאפו עמוק