לא צריך ממש לריב כדי להגיע למחלוקת. זה קורה בכל חברה ובכל כיתה. כל צד בטוח כל-כך בצדקת דרכו, ורק רוצה לשכנע את השני להסכים איתו. הטונים עולים ויורדים, מובאים הסברים, הוכחות וטיעונים כדי להגיע למצב בו כולנו מסכימים על אותו הדבר.
במחלוקת קורח הכל נוכחו להיווכח בצדקתם של משה ואהרון, כאשר קורח וכל עדתו נבלעו בבטן האדמה. אך אצלנו בחיים, נדמה ששני הצדדים מתחפרים וכורים לעצמם בור אחד חשוך ומבהיל.
המדרש מציין כי הקנאה היא הסיבה שהביאה למחלוקת קרח: "מה ראה קרח לחלוק עם משה? נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל" (רש"י טז, א).
ואכן, ביחס לקנאה אמרו חז"ל: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (אבות ד' כ"א).
איך גורמים לתלמידות (ולנו) להיות שמחות בחלקן?
על כך – בשיעור 'השוואות'