עקרונות

הלצה מפורסמת מספרת על אדם שהגיע להופעה. לרוע מזלו התיישב בכיסא שלפניו אדם החובש לראשו כובע גבוה שהסתיר את הבמה. פנה אליו מיודענו וביקש ממנו להואיל להסיר את כובעו כדי שהוא יוכל לצפות בהופעה, אך בעל הכובע טען שהוא אינו יכול להסיר את הכובע, כיוון שיש לו עקרון לחבוש תמיד כובע לראשו. כל תחנוני האיש, הפצרותיו והבטחותיו לא הועילו. עיקרון – זה עיקרון… כשכמעט והגיעה ההופעה לסופה, נפל בטעות הכובע מראשו של בעל העיקרון, ואז התגלתה ה…קרחת. כעת הבין השכן שישב מאחוריו כיצד נולד העיקרון החשוב לחבוש כובע.
האם תמיד המניע שלנו לנקוט בצד מסוים – הוא עיקרון?
או שמא הסיבה שמניעה אותנו לנקוט בעמדה זו או אחרת היא טובת הנאה שנרוויח מכך?
האם נצליח לדבוק באמת גם כאשר היא לא כל-כך נוחה?
או שאנו נוטים לחפש בכל פעם את הדעה ה'מקלה' וללכת אחריה?
האם יש בעיה 'לרקוד על שתי החתונות'?
מה הבעיה לעשות כל פעם מה שנח?
על זאת ועוד – בשיעור 'עקרונות'