פסח

עשרת הדברות ניתנו לעם הנבחר כאשר הם חרותים על לוחות האבן.
בהקשר לכך אומרת המשנה: "אל תקרא חרות אלא חירות – שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".
כלומר, התורה היא המעניקה לאדם את חירותו.

האמנם?
לכאורה נראה שהחיים על פי התורה הינם חיים הדורשים עבודה ומאמץ יומיומי.
נראה שאדם החי את חייו על פי התורה מחויב במערכת נוקשה מאוד של חוקים והגבלות!
הלזה יקרא חירות?

רוצה לחקוק בתלמידות שלך תחושת חירות ושמחה בקיום מצוות? המערך הזה עבורך!