חודש אדר

המסכה מלווה אותנו כל הזמן.

יש את מי שאנחנו בכיתה, יש את מי שאנחנו בבית. יש את המסכה שנחבוש במכולת, ויש בנסיעה.

מי אנחנו באמת?

ראש חודש אדר המתקרב מזמן לנו לימוד משמעותי על המסכות שאנו עוטים במהלך כל השנה.

בכיתה, לקראת החג המתקרב,

כדאי ליצור מרחב שיח ולעודד דיון מעמיק לגבי האופי המורכב של המסכות:

לכל אחד מאתנו יש כמה פנים שהוא מחליף בהתאמה לסיטואציה המשתנה.

בבית אנו מתנהגים אחרת מאשר בלימודים,

ובבית החברה אנו מתנהגים אחרת מאשר במרכז הקניות.

למה זה קורה לנו? האם אנחנו צבועים?

או שאנו פשוט גמישים ויודעים להתאים את התנהגותנו למצב?

האם יש גבול? מה הגבול?

האם יש מסכות שמחמיאות לנו? שהיינו רוצים לאמץ לעצמנו?

מאילו מסכות היינו שמחים להתפטר?

נשים לב שמחד, המסכה אמורה להסתיר את 'מי שאני',

אך מאידך לעיתים דווקא המסכה מאפשרת חשיפה של תכונות המוצנעות בדרך כלל.

לפעמים דווקא המסכה מעניקה לנו הזדמנות

לבטא שאיפות, חלומות או רצונות כמוסים,

במסווה של תחפושת.