התורה מלאה בתיאורי שכר ועונש, ומדגישה פעמים רבות את תוצאות המעשים שלנו.
יהודי המקיים את המצוות בשלימות, עתיד לקבל גן עדן וליהנות מזיו השכינה,
כמו שאומר העיקר האחד עשר: "אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך-שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו".
אך המושג שכר ועונש, עם היותו אמתי ונכון, עלול להסיט אותנו מהמטרה שלשמה אנו מקיימים את המצוות.
למה?
איך הופכים את הקשר שלנו עם הבורא לקשר 'בוגר' יותר?
האם הכל זה 'קח ותן'?
מי המרכז כאן?
מה מטרת השכר והעונש?
כל התשובות לכל השאלות – בשיעור 'עולם הבא'