מח שליט על הלב

התרבות המודרנית אוהבת להזכיר לאדם "להקשיב לעצמו", "ללכת אחר נטיית הלב"…
הרגש מטבעו סוחף, מבלבל ומדהים בעוצמתו, והחיים מזמנים לאדם גלים של התמודדויות המציפים את האדם ברגשות שונים, שקשה מאוד לעמוד מנגד ולהתבונן לפני שנותנים להם דרור.
במדרש נאמר: "הרשעים ברשות ליבם, אבל הצדיקים לבם ברשותם". (אסת"ר י,ג)
כלומר, הרשעים אינם מסוגלים למשול ברוחם ומתנהלים על פי רגשותיהם.
מה הפסול בכך? רגש אינו יציב, והוא מושך את האדם לפי תנודות מצב רוחו גם לדברים שאינם חיוביים.
לכן המטרה היא למשול בו.
כפי שכותב בעל התניא בספרו (פי"ב): "כי המח שליט על הלב בתולדתו ובטבע יצירתו. שכך נוצר האדם בתולדתו, שכל אדם יכול ברצונו שבמוחו להתאפק ולמשול ברוח תאוותו שבליבו".