והייתם קדושים

תר"יג מצוות ניתנו לנו בסיני, עליהן הוסיפו חז"ל עוד שבע מדרבנן.
לכאורה, יהודי המקיים את כל המצוות הללו ממלא את תפקידו באופן מושלם.
אולם, בפרשת קדושים אומרת התורה: "והתקדשתם והייתם קדושים…" (ויקרא י"ט,ב'),
והמפרשים מסבירים, שכוונת הציווי היא (רמב"ן): "קדש עצמך במותר לך".
כלומר, על האדם לנהוג בקדושה ולהגביל את עצמו מעבר למה שאסרה עליו התורה.
מדוע? האם לא די במצוות הרבות הכתובות בתורה, שעלינו להוסיף עליהן עוד?
או – האם אנו מקיימים כבר את כל המצוות בשלמות, ואנו מחפשים עוד מצוות?
שאלה מהותית זו, מעסיקה לא מעט את בנות הנעורים, כ
אשר הן מתמרמרות על הנהגות או על מנהגים שונים, בתואנה ש"זה לא כתוב בתורה, אז מדוע זה אסור?!"
רוצה לדעת מה התשובה?
להחדיר בתלמידותייך רצון להתקרב לה' באמת?
על הכל – בשיעור 'והייתם קדושים'