הקרבה

מסופר על איכר רוסי פשוט, שהרבה לשוחח עם חברו אודות נאמנותו למדינה.
פעם, כשרצה להוכיח את נכונותו להתמסר למען 'אמא רוסיה', הצהיר:
"אילו היו לי שני מפעלים – הייתי נותן אחד מהם למדינה במתנה!
אילו היו לי שני יערות, הייתי משאיר רק אחד לעצמי, ואילו את השני הייתי נותן למדינה במתנה.
אפילו אם היו לי שני בתים – הייתי נותן אחד מהם למדינה בשמחה רבה!"
שאל אותו חברו: "ומה עם שני התרנגולים שיש לך? אם המדינה תזדקק לאחד מהם, תהיה מוכן לתת גם אותו למען המדינה?"
נבוך האיש, אך מיד ענה : "אילו היו לי ארבעה תרנגולים – הייתי נותן שניים מהם למדינה"…
לגבי קרבן עני משתמש הפסוק בלשון: "ונפש כי תקריב", לעומת שאר הקרבנות בהם מובא הלשון "אדם כי יקריב".
הגמרא (מנחות קד, ב) מבארת את הביטוי המיוחד כך: "מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה 'נפש'? אמר הקב"ה: מי דרכו להביא מנחה? עני! מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני".
כל אחד מאתנו 'עני' בתחום אחר. אצל האחד התחום הקשה שלו הוא לשון הרע, השני 'עני' באהבת ישראל, השלישית בצניעות וכן הלאה.
ונפש כי תקריב